הכלים הקונבנציאונאליים
1. הגדרות מדוייקות - על המנחה לכתוב תוכנית מפורטת, הכוללת את ההסברים על ההתנהלות. רצוי לכתוב את התוכנית עם הדגשה של דברים עיקריים, וגם לנסח את התוכנית בנקודות, ולא כטקסט אחיד. בנוסף, יש לכלול בהסברים מה אנשי הצוות לא אמורים לעשות. ההסברים אמורים להיכתב בצורה כמה שיותר פשוטה, וכמה שיותר מדוייקת. (למעשה, ההסברים המילוליים אינם מהווים הוראות לאנשי הצוות, אלא סוג של תזכורת, ולכן, לא כדאי לתלות תקוות בכך, שאם נכתוב מדוייק ונסביר מה בדיוק לעשות, ומה לא לעשות - זה אכן התבצע)
2. Coaching - בזמן העבודה עם איש צוות, המנחה מדגים מה בדיוק צריך לעשות, והמטפל חוזר במדויק אחרי מה שהמנחה עשה, והמנחה נותן את הפידבק. לעיתים הפרוצדורה לא כל כך מתאפשרת,למרות שהיא יכולה להיות יעילה מאוד. בדרך כלל, סוג זה של הדרכה מסתיים בהדגמת המנחה, כאשר המודרך רק צופה במנחה, ולכאורה לומד מהסתכלות. על השלב של חיקוי עבודת המנחה בדרך כלל מוותרים, וסוג זה של הדרכה מסתמך על ההבנה של המטפל. במידה, והמטפל מנוסה - זה יכול לעבוד. אך, כאשר המטפל "טרי" - זה ממש לא עובד, ומכאן, כדאי שהמטפל יתנסה בכל מה שהמנחה עושה.
3. פידבק - לפידבק יש שני מרכיבים: הגשת מחזק פוטנציאלי (כסף, שבח) ומידע. וזה חשוב לזכור, כי לעיתים קרובות, הפידבק של המנחה כולל רק אחד המרכיבים. או שהמנחה אומר: "יופי, עבודה טובה", או שהמנחה אומר: "צריך לתת את המחזק מהר יותר". המחקרים מראים, שדווקא החלק של מידע הוא היעיל יותר, כלומר, בכל פעם שהפידבק ניתן - יש להגדיר בדיוק מה המטפל עשה, ומה הוא צריך לעשות אחרת. יחד עם זאת, כאשר הפידבק כולל גם את המרכיב המחזק, הוא משפיע באופן יעיל יותר, ואנשי הצוות משפרים את התנהלותם מהר יותר.
הכלים הלא קונבנציאונאליים
Self - Monitoring - אפשר לתת למטפל רשימה של מיומנויות, אותם הוא צריך לעשות במהלך העבודה, ולהצביע על הסעיפים, אותם הוא כבר עושה, והסעיפים, שהוא צריך להשתפר בהם. כמו כן, ניתן להצביע לו על איזה סעיף בדיוק מכוונת כרגע ההדרכה, ומה בדיוק המנחה עושה כדי שהמטפל ישפר את המיומנות. במידה, וזוהי מיומנות, אשר מבוססת על ההבנה התיאורתית - ליתן להפנות את המטפל לחומר קריאה. בנוסף, ניתן לעקוב אחרי ההתקדמות של המטפל, ולהראות לו את גרף ההתקדמות שלו (או את הטבלה, בה מסמנים איזו מיומנות הוא כבר רכש).
Direct Instruction - בהדרכות קבוצתיות, בזמן הסבר ההתנהלות, ניתן ליישם טכניקה של ASR - Active Student Responses, כדי לגרום למודרכים לזכור את חומר ההדרכה טוב יותר. על כל סעיף בתוכנית ההתערבות ניתן לחבר שאלות אמריקאיות, או שאלות של "נכון" ו"לא נכון", ולשאול את המודרכים במהלך ההדרכה. לדוגמה: "אז מה עושים כששמוליק מרטיב את המכנסיים?" 1. לוקחים אותו לשירותים. 2. בודקים ביחד איתו אם המכנסיים שלו יבשים. 3. אומרים לשמוליק בטון דיבור גבוה "אסור לעשות פיפי במכנסיים". 4. לא מתייחסים. והמודרכים, באופן קבוצתי יענו מהי לדעתם התשובה הנכונה, כאשר לפני כן הם שמעו את התשובה בהסברים של המנחה.
Video Modeling - השיטה מורכבת רק בגלל הלוגיסטיקה (צריך להיעזר במצלמת וידאו), יחד עם זאת בעידן הטלפונים הסלולאריים עם מצלמות ז מתאפשר יותר בקלות. ניתן להשתמש בשיטה זו כסוג של Coaching. כאשר, במקום ההדגמה, המנחה מצלם את המודרך - נותן לו פידבק על מה שעשה, ומיידית מבקש ליישם את הנאמר. רק אם המודרך מיישם את הפידבק באופן מיידי - השיטה יכולה לעזור.
Behavioral Contract - משמעותו הגדרת הפעולות, שהמטפל אמור ליישם, מול הגדרת מערך המחזקים, שאמור לקבל אם מיישם את אותן הפעולות. הבעיה העיקרית כאן היא במערך המחזקים. המנחה הרגיל אינו מגיע לעבודה מצוייק עם ארנק הכסף, או מתנות, ומחלק אותם למטפלים עבור התנהגותם המקצועית. יחד עם זאת, אם להיות יצירתיים - ניתן "לצ'פר" את מודרכים בחומר לימודי נוסף, הניתן להם חינם, או ברכות. אמנם, כאשר התמלוגים מסוג זה נכנסים לתוך ה"חוזה ההתנהגותי" -- הם עלולים לאבד חלק גדול מערכם.אוליי ניתן להתייעץ עם המעביד, וכן להכניס לחוזה העלאה במשכורת, במידה והמטפל מתמיד בעבודתו, מיישם את התוכניות ההתנהגותיות ביעילות, ומשפר את מיומנויותיו. סוג התנהלות כזה יכול גם לשמר את המטפלים לאורך זמן בעבודתם. שווה לנסות.
שימוש בעזרים ויזואליים - למטפלים, להם קושי רב בלמידה וריכוז במטרות, ניתן להשתמש ברמזים ויזואליים, ולתלות במקום עבודתם שלטים, כמו: "לחזק קשר עין ספונטאני!", "תשתמש בסיוע פיזי כדי להזכיר לילד ללכת לשירותים! אל תגיד לו "לך לשירותים!". כמו כן, הצגה של גרף ההתקדמות של המטופל, יכולה להוות תמריץ (כלומר, גורם מוטיבציה) למטפל להמשיך בעבודתו הטובה.
בעזרת הכלים האלה ניתן ליעל את הדרכת הצוות, ולהביא לשיפור משמעותי בתפקוד הצוות מהר יותר וקל יותר.
